תרגמתי את השיר "אנחנו לא צריכים" של אבי קורן לאנגלית. אני לא יודע אם יש תרגומים אחרים, טובים יותר או פחות, לשיר הזה. אני בכל אופן לא מצאתי, והרגשתי צורך שיהיה אחד קיים. הנה התרגום לאנגלית, את המילים בעברית אפשר יהיה למצוא למטה יותר.
I've translated Avi Koren's song "nothing more we need" (Anahnu lo tsrihim) to English. I don't know if the are other translations, better or worse, to this song. I couldn't find any, and I felt a need for there to be one. here is the English translation, the Hebrew words are just below.
התרגום לאנגלית – English translation
Already, our eyes are dry of tears Our mouth has no more voice to sing What can we ask more? Just tell us please We've asked already almost everything
When the time is right please let it rain And let the flowers bloom when it is spring And let him get to see his home again There's nothing more, it's really all we need.
Already, a thousand scars we're hurt Deep inside we stifled up a sigh Please say that we've made it past this test Our crying eyes are now completely dry
When the time is right please let it rain And let the flowers bloom when it is spring And let her come to be with him again There's nothing more, it's really all we need.
We've dug so many graves, it's no the first Our heart is buried there beneath the trees Our stifled sigh in now about to burst Accept it as a prayer, a personal plea
When the time is right please let it rain And let the flowers bloom when it is spring And let us look and see him here again There's nothing more, it's really all we need.
המילים בעברית – Words in hebrew
כבר יבשו עינינו מדמעות, ופינו כבר נותר אילם בלי קול. מה עוד נבקש, אמור מה עוד? כמעט ביקשנו לנו את הכל.
את הגשם תן רק בעיתו, ובאביב פזר לנו פרחים, ותן שיחזור שוב לביתו, יותר מזה אנחנו לא צריכים.
כבר כאבנו אלף צלקות, עמוק בפנים הסתרנו אנחה. כבר יבשו עינינו מלבכות – אמור שכבר עמדנו במבחן.
את הגשם תן רק בעיתו, ובאביב פזר לנו פרחים, ותן לה להיות שנית איתו – יותר מזה אנחנו לא צריכים.
כבר כיסינו תל ועוד אחד, טמנו את ליבנו בין ברושים. עוד מעט תפרוץ האנחה – קבל זאת כתפילה מאוד אישית.
את הגשם תן רק בעיתו, ובאביב פזר לנו פרחים, ותן לנו לשוב ולראותו – יותר מזה אנחנו לא צריכים.
עצרו. קחו נשימה עמוקה. עצמו עיניים אם צריך. הקשיבו. שומעות.ים את הרחש הזה, כמו רעם מרוחק ומפהק, שמתגלגל לאיטו לכל רוחב השמיים? אלה הם הקולות של מאות אלפי שרוכים שנקשרו בחופזה, של מאות אלפי נשיקות לבני ולבנות זוג ולילדים, של החריקה העדינה של רוכסני התיקים שנארזו במהירות, של צלילי הנקישה של דלתות שנסגרות בשקט, של הצעידה המהירה לצאת, לעלות על טרמפ או הסעה ולהצטרף לכוח, איפה שרק צריך. אלה הם הקולות של מי שיצאו מיד – חיילים ושוטרים, יהודים וערבים, דרוזים ובדואים, צעירים וזקנים, אלה שרק התחילו את שירות המילואים ואלה שכבר פרשו והתעקשו לחזור כדי להגן, לחלץ, לתת כתף, בלי להסס, בלי לחשוב פעמיים. עצרו. קחו נשימה עמוקה. עצמו עיניים אם צריך. הקשיבו. שומעות.ים את הרחש הזה, כמו טיפות הגשם הראשונות המתופפות על המדרכה החמה? זוהי…
vandersister כותבת את מה שכולנו צריכים לשמוע בימים האלה. ממליץ לקרוא את הכל בפוסט – אחרי הרעש הגדול והנורא
קשה. קשה מאוד. סיכוי טוב שאתם מרגישים ככה כבר זמן מה. סיכוי טוב שאתם לא מצליחים לנשום, להרים את הראש, להתעודד באמת. ואם לצטט מישהו קרוב ללבי: "הכל מאוד מאוד מאוד קשה".
[…]
אתם קמים כל יום והולכים לישון כל לילה, והימים נדבקים זה לזה ונראים אותו דבר אבל איכשהו הזמן לא מפסיק לרוץ, והנה יום הולדת 45 או 47, ואף אחד כבר לא ממש חוגג כי למי יש כוח, וצריך לעבוד, ואין פנאי, והילדים, והכלב, וההורים המבוגרים, והמחסן שלא סידרנו כבר שנה וצריך גם להכין ארוחת ערב, ודי אין כבר כוח, פשוט אין יותר אנרגיות. ובכל ההמולה הזו, אין זמן להחלים מהפצעים והטראומות של השנים האחרונות, אין זמן לעבור תהליך של שיקום, והנזקים הולכים ומצטברים, יכולת ההתמודדות נחלשת, ושלא במפתיע – נהיה אפילו יותר קשה.
יישן וונג, מנכ"ל רדיט לשעבר, התייחס בשרשור מאוד ארוך בטוויטר להשתלטות של אלון מאסק על הרשת החברתית. בתור מי שניהל בעבר את הקומונות והבלוגיה בתפוז, מצאתי בדברים שהוא כתב הרבה חוכמה והחלטתי לתרגם אותם. תהיו מוכנים, זה עומד להיות ארוך, אבל מעניין.
התבקשתי מספר פעמים לחוות את דעתי על ההצעה של אלון לטוויטר.
אזה הנה, זה מה שאני חושב על זה. אני אניח שההשתלטות תצליח ושהוא יהפוך את טוויטר לחברה פרטית (אין לי הרבה ידע/תובנות בכל הנוגע לקרבות השתלטות ואיך הם מתרחשים).
אני חושב שאם אלון ישתלט על טוויטר הוא בדרך לעולם של כאב. אין לו מושג.
יש תרבות ישנה של אינטרנט, בעיקר ווב 1.0 (סוף שנות ה 90) ותחילת ווב 2.0 (לפני 2005), שהתעסקה המון בכל הנוגע לחופש הביטוי.
הרעיון הזה של חופש הביטוי הגיע מהתרבות של סוף שנות ה 90 באמריקה כשרוב האנשים שרצו לצנזר דברים היון אנשים דתיים שמרנים. במונחים מעשיים, זה אמר שהם ניסו לחסום פורנו (או כל איום מוסרי מדומיין אחר) מהאינטרנט.
(אתם זוכרים את התקופה שזה נראה לאנשים חשוב מאוד לחסום דברים כאלה?)
הרבה ממובילי הטכנולוגיה המבוגרים יותר כיום ( אלון מאסק, מארק אנדרסן וכו'. בעיקר דור הX) גדלו עם האינטרנט הזה. בעבורם האינטרנט ייצג חופש, אופק חדש, פריחה של רוח האדם ואופטימיות גדולה שהטכנולוגיה תוליד את תור הזהב החדש של האנושות.
גם אני מאמין בזה. אבל אני גם ניהלתי את Reddit.
Reddit נוצרה בשנים האחרונות של ה"אינטרנט הישן" כאשר חופש הביטוי משמעו היה "חופש מדתיים שמרנים שמנסים להסיר את הפורנו ולפעמים גם משחקי יריות מגוף ראשון." ואנחנו ניסינו לשמר את האידיאל הזה.
זה לא המשמעות של חופש הביטוי כיום.
זה לא שהעיקרון כבר לא תקף (הוא כן), אלא שהנושאים המעשיים שסביבם מנסים לשמור על העיקרון הם שונים, בגלל שהעולם השתנה.
האינטרנט הוא כבר לא "קו חזית" אליו אנשים יכולים ללכת כדי "להיות חופשיים", כל העולם נמצא שם עכשיו, וכל מלחמת תרבות מרחשת בדיוק שם.
זה שדה הקרב העיקרי של מלחמות התרבות שלנו.
זה אומר שבשמירה על חופש הביטוי אתה לא עומד נגד כמה דתיים שמרנים שרוצים להסיר את הספרים של ג'ודי בלום מהספריה, זה אומר שאתה עומד מול כולם, כי כל צד מנסה לקחת את זכויות הביטוי של הצד השני.
(זה גם המקום בו רוסיה נלחמת את המלחמה האמיתית נגדנו, ע"י שימוש בחופש הביטוי פשוטו כמשמעו. אבל זה סיפור אחר).
חופש הביטוי זה אצילי, אבל זה מה שקורה היום:
כל חבריי מהשמאל המוער (woke) משוכנעים שפלטפורמות המדיה החברתית מחזיקות בעמדות של עליונות לבנה ושנאת נשים פטריארכית, ויש להם המון צילומי מסך והוכחות של מקרים בהם הפלטפורמה ביצעה פעולות אכיפה לא הוגנות כנגד דברים בלתי מזיקים שהם אמרו, בעוד שהפרות הרבה יותר מבזות/סקסיסטיות/גזעניות מהצד השני לא טופלו.
חברים מוערים: זו אמת, נכון? יש לכם המון דוגמאות.
כל חבריי הליברטנים/מהימין-מרכז משוכנעים שפלטפורמות המדיה החברתית מחזיקות בעמדות מוערות/מרקסיסטיות/חיי שחורים חשובים/LGBTQ וגם להם יש כמון צילומי מסך והוכחות של מקרים בהם הפלטפורמה ביצעה פעולות אכיפה כנגה דברים בלתי מזיקים שהם אמרו על האורתודוקסיה המוערת, בעוד שהפרות הרבה יותר מבזות מהצד השני לא טופלו.
ימנים וליברטנים: זו אמת, נכון? יש לכם ימבה דוגמאות.
אף צד לא משקר.
לרוב, זה בגלל שאכיפה היא פעולה מסובכת, ויש המון שגיאות וטעויות. יש גם בעיה נפרדת שצצה לאחרונה (יותר בפייסבוק מאשר בטוויטר) כשהמודלים של האינטיליגנציה המלאכותית מבצעים שיפוט לא-אנושי/דיסטופי שלא ניתן לערער עליו, אבל זה נושא אחר.
שני הצדדים חושבים שהפלטפורמה מוטה באופן בסיסי כנגדם. "כל המנהלים הראשיים וחברי הדירקטוריות הם גברים" "עובדי עמק הסיליקון ברובם המוחלט הם אנשי שמאל מוערים"
אני רוצה שתעצרו לרגע ותחשבו על השיוך הפוליטי שלכם והאם אתם אנשי שמאל או ימין בנושא הזה, כי סביר להניח שאתם חושבים את אחד מהדברים האלה.
וענקי הטכנולוגיה מדור ה X נמצאים שם ביחד איתכם.- שמאל עמום, אבל גם מרכז-ימין – רואים את הגירסה שלהם ל"צנזורה" – ומסיקים כל מיני מסקנות שגויות לגבי מה שקורה עם ניהול הפלטפורמה.
אלון הוא אחד מהם, בגלל שהוא לא מבין מה קרה לתרבות האינטרנט מאז 2004. או איך שאני מכנה את זה, תרבות הצדק (או תרבות ה"רק", אני לא יודע לאן הוא כיוון כאן. א.צ)
אני יודע שהוא לא מבין, בגלל שהוא נכנס די מאוחר לתחום הביטקוין, ואם הוא היה מחובר לתרבות הרשת הוא היה מתעסק בביטקוין הרבה קודם.
אלון היה עסוק מדי בלעשות דברים אמיתיים כמו ליצור מכוניות חשמליות וטילים רב פעמיים ולזיין שחקניות/זמרות, אז יש לו חתיכת תירוץ לחוסר תשומת הלב אבל זה גם משהו שקצת קשה להבין אלא אם אתה מנהל רשת חברתית.
אני הולך לגלות את ההטיה המובנית של כל רשת חברתית גדולה (למשל פייסבוק, טוויטר, רדיט)
אתם מוכנים?
הנה זה…
הם רוצים שאתם (המשתמשים) תפסיקו לריב וליצור דרמה על כל חרא מיותר כדי שהם יוכלו להשקיע את זמנם ולכתוב עוד פיצ'רים במקום להתערב בקרבות הטפשיים הקטנים שלכם.
זה הכל.
לא אכפת להם מפוליטיקה. באמת, לא אכפת. דונלד טראמפ לא נחסם מהפלטפורמות כי הוא היה ימני. אני מדבר על זה קצת בשרשור כללי על אירועי אומגה.
כן, המנהלים הם (דמוגרפיה כלשהי) והעובדים הם (נטייה פוליטית כלשהי) אבל לא אכפת להם מזה. באמת לא.
בסיס המשתמשים של פייסבוק נטה לעיתים לכיון שמאל, אח"כ לימין, אח"כ לשניהם. גם של רדיט. גם של טוויטר. לפלטפורמות החברתיות לא אכפת.
קצת אכפת להם מכסף, אבל הם בעיקר רוצים שפשוט תהיות שקטים ומתורבתים.
אבל זה בלתי אפשרי: הם (אנחנו) הקמנו פלטפורמה שבה כל אחד יכול להגיד כל דבר, ללא השלכות, אז אנשים הולכים להיות הגירסה הגרועה ביותר של עצמם, ורשתות חברתיות הם עכשיו האינטרנט, וכולם נמצאים שם (תודה @chatmath), ואומרים כל מה שבא להם.
אבל הפלטפורמות צריכות להיות מנומסות. הן צריכות להעמיד פנים שהן אוכפות בהגינות. הן חייבות לאמץ "ערכים".
תנו לי לומר לכם: אין ערכים אמיתיים. הם רק מנסים להיות הוגנים כי אם הם לא היו מנסים, כולם היו צועקים חזק יותר והבעיה היתה מחריפה.
מה שקורה זה שבעקבות המבנה הבסיסי של הרשתות החברתיות, תמיד יכול להיות שמקרה קצה ייווצר ואנשים ייכנסו לקרב נפיץ והחברה שמפעילה את הרשת החברתית תאלץ להתערב.
שוב: אירועי אומגה.
כי הגיוון של בני האדם וההתנהגויות שלהם הוא אינסופי. וכשזה קורה, הרשת החברתית צריכה להמציא כלל חדש, או "להסיק" אותו מתוך כלל הצהרה קודמת כלשהי, ולאורך זמן זה מעין משחק טוויסטר מהגהינום.
אתם באמת רוצים להמנע מצנזורה ברשתות חברתיות? הנה הפתרון: תפסיקו להתווכח. תתנהגו יפה. הקאץ': כולם צריכים לעשות את זה בבת אחת. אני מבטיח לכם, אם תעשו את זה, לא תהיה שום צנזורה בשום נושא באף רשת חברתית.
בגלל שאלו לא הנושאים שמצונזרים. אלו ההתנהגויות. (זו הסיבה שגם אנשים משמאל וגם מימין חושבים שמתמקדים רק בהם). הבעיה עם הרשתות החברתיות היא החלק החברתי (אנשים). לא הרשת (חברה).
"החיסון הטוב ביותר לרעיונות רעים הוא לא לצנזר אותם, אלא לאפשר דיון ורעיונות טובים יותר" כמה נאיבי.
"דיון" הוא מושג עמום, ומה שרואים ברשת חברתית שגורם להם "לצנזר" משהו, זה המון אנשים עוסקים ב"דיון" – כלומר: כמות ענקית של פעילות ספאם, פגיעה והטרדה, שבמקרים מסוימים מעודדים גם פגיעה מחוץ לאתר בעולם האמיתי.
זה מה שאתם חושבים כשאתם שומעים "דיון". זה לא מה שקורה ברשתות חברתיות כיום.
דוגמה: תיאוריית "הדליפה מהמעבדה" (תאוריה שנויה במחלוקת שכרגע היא כנראה אמיתית; אני אישית מאמין כך) "צונזרה" בזמן מסויים במהלך הפנדמיה בגלל שה"דיון" כלל כמויות עצומות של התנהגויות נוראיות, פוסטים ברמה של ספאם, והתעללות, וזלגה לעולם האמיתי – לדוגמה הטרדה של פקידים, אנשי ממשל ורופאים, פשעים גזעניים, ועוד.
למה הלינק הזה לא מצונזר עכשיו? צביעות? כי העובדות השתנו? הוא "צונזר" לא בגלל שהרעיון בו לא היה נכון, אלא בגלל שרעיונות, בזמנים ומקומות מסוימים, יכול להיות כליא-ברק עבור התנהגות המון פיזית וממשית.
זוהי אמת לא נעימה ולא נוחה שכולכם (בלי קשר לנטייה פוליטית) צריכים לקבל לגבי חופש הביטוי. רעיונות הם באמת עוצמתיים, וכמו כל דבר שהוא עוצמתי, כן, הם יכולים להיות מסוכנים.
אני מצטער, זו האמת.
זה היה מקובל לחלוטין אם תיאוריית "דליפת המעבדה" היתה נידונה בצורה מפוקחת, מבוססת ראיות בין מדענים בטוויטר, אבל זה לא מה שקרה.
תחליפו את "תיאוריית דליפת המעבדה" בכל נושא שאתם חושבים שצונזר באופן לא הוגן. הסיבה שבגלל הוא צונזר (או כל פעולה אחרת שננקטה נגדו) היא לא בגלל התוכן או בגלל הנושא, אני אומר את זה בביטחון מוחלט.
זה בגלל שבזמנים מסוימים, בהינתן נסיבות מסוימות, אנשים יתנהגו נורא כשיעומתו עם רעיונות מסוימים ואם אתם הפלטפורמה הראשית שבה הרעיון הזה נידון, אתם לא יכולים לא לעשות כלום, בגלל שככה אנשים ימשיכו להתנהג בצורה נוראית.
הנה מה שאני חושב על טוויטר: אני חושב שהשנים האחרונות בהנהלה של ג'ק היו השנים הטובות ביותר בהיסטוריה של טוויטר.
אני חושב שג'ק באמת הבשיל כמנהל, הנסיון הקודם שלו עם טוויטר וההצלחה שלו עם square ( לעשות את זה לא נכון, ואז לעשות את זה נכון) באמת העלתה אותו לרמה עולמית של מנכ"לות, וטוויטר סוף סוף זכתה להיות "די טובה".
ו"די טובה" זה בערך הכי טוב שפלטפורמה חברתית יכולה להגיע אליו, לדעתי. (ג'ק, אם אתה קורא את זה, אני מוריד בפניך את הכובע. אני אומר את זה כאחד האנשים הבודדים שניהלו רשת חברתית גדולה: הראית לעולם איך זה צריך להיעשות).
יש סיבה שלג'ק יש שגרת מדיטציות משוגעת, שהוא אוכל ארוחה אחת ליום ושהוא הולך לריטריטים רוחניים. כי בשביל לנהל משהו כזה דרושה מנטליות על אנושית.
כי הבעיות הן לא הפוליטיקה או נושאי הדיון. הן כל הדרכים בהן בני אדם מתנהגים רע כאשר אין השלכות מידיות ונראות לעין כאשר הם מדבירם עם אנשים זרים. והגאונות האינסופית שלהם שהם מציגים במציאת דרכים לעקוף את הכללים.
בשנים האחרונות ג'ק עשה עבודה ממש טובה. ולמרות זאת היו שם מטומטמים כלשהם שחשבו אחרת והחליטו לפטר אותו. ועכשיו אלון חושב שהוא הולך להכנס ולתקן שם כמה בעיות.
אלון לא הולך לתקן שם כמה בעיות. אני בטוח בזה לחלוטין. אין לו מושג לאן הוא נכנס. (יכול להיות שהוא ישכור בחזרה את ג'ק, מה שיהיה טוב, אבל אני לא יודע אם ג'ק ירצה את המשרה. מי יודע. כל ענקי הטכנולוגיה הם חברים, בערך) אלון הולך להתאמץ מאוד "לתקן" את הבעיות שהוא רואה. כל בעיה שהוא "יתקן" תגרום ל 3 בעיות נוספות.
והחלק הגרוע ביותר, החלק שהולך לפגוע בכל האנושות, זה שזה יסיח את דעתו מהמשימות של spaceX ושל Tesla, כי זה לא רק ישאב ממנו את הזמן ותשומת הלב, זה יפגע בו נפשית.
כלומר, הוא כבר בן אדם פגוע רגשית (מצטער אלון, זה די ברור), אבל הוא התגבר על הרבה. והוא לא צריך עוד טראומה מלנהל את טוויטר.
מארק צוקרברג עושה e foiling (מעין גלישה על גלשן אלקטרוני כמה סנטימטרים מעל המים. א.צ.) בכל בוקר כדי להמנע מחדשות רעות שמגיעות כי זה כמו "לחטוף אגרוף לפנים". אלן פאו צולקה קשות בעקבות התקופה שהייתה מנכ"לית של Reddit וההטרדה האקטיבית, הרבה מעבר לסתם שיפוט התנהגות רעה קהילתית. לג'ק יש את המדיטציות, הריטריטים, הדיאטות הייחודיות והמסעות הרוחניים – כן, הוא בחור מוזר – אבל אני די בטוח שחלק מזה נוצר כדי להתמודד עם מטומטמים כמוכם. לא שמעתי הרבה מדיק קוסטלו, אבל לא ראיתי אותו עושה הרבה סטנד-אפ ואימפרוב אחרי שעזב את טוויטר. אתם ראיתם? יכול להיות שהוא עדיין מחלים.
זו לא עבודה כיפית, וזה לא איך שמישהו מבחוץ יכול לדמיין. אלון הוא אישיות מאוד ציבורית, והוא יואשם על ידי כל הצדדים בכל פעם שטוויטר תעשה פעולה כלשהי כדי לפתור בעיה, אפילו אם הוא לא יהיה המנכ"ל.
"למה ראש הדירקטוריון אלון מאסק עומד מהצד בזמן ש<שם המנכ"ל> עושה X, מה שהורס את Y?" "אלון מאסק, איך אתה יכול להרשות לX הנוראי לקרות? חשבתי שאתה נגד צנזורה".
אז: דעתי היא: אלון, אני לחלוטין איתך לדבי הערכים של האינטרנט הישן. זה כבר לא האינטרנט הישן. הוא נעלם. זה עצוב. זה לא בגלל שהפלטפורמות הרגו אותו. זה בגלל שהבאנו את כל הדיספונקציות הקולקטיביות הישנות שלנו אל האינטרנט. והאינטרנט מהיר מאוד וכולם יכולים להגיד כל דבר לכל אחד, והמקום שבו זה קורה זה הפלטפורמות החברתיות. (זה לא קורה הרבה באמזון למשל, חוץ מאשר כשזה כן, ואז כמובן אמזון מצנזרת).
אחרי Reddit עשיתי הפסקה, ועכשיו אני עובד בעולם של אטומים אמיתיים. זה קשה. זה מאוד קשה. כמו לאכול זכוכית, כפי שאלון היה אומר. אבל זה לא קשה כמו לנהל רשת חברתית. ואם אלון יודע מה טוב בשבילו ובשביל האנושות, הוא לא יעשה את זה – הוא ימשיך לעבוד עם אטומים אמיתיים וזה מה שאנחנו באמת צריכים.
מספר אנשים פירשו את השרשור הזה כאילו אני תומך או שיש איזושהי הצדקה לצנזורה. זו פרשנות מובנת אבל שגויה.
אני לחלוטין נגד צנזורה. אני, למשל, נגד צנזורה של כל נושא שהרשתות החברתיות חסמו במהלך בפנדמיה במיוחד. אני נפגעתי מזה אישית.
עם זאת, אני גם מבין הרבה מהדברים הלא ברורים מאליהם על הדינמיות המסובכת שנובעת מניהול של רשתות חברתיות גדולות ואני אומר זאת כך:
צנזורה היא בלתי נמנעת ברשתות חברתיות גדולות. אם אתה מנהל אחת גדולה מספיק, אתה תאלץ לצנזר דברים. לא ע"י הממשלה, גם לא ע"י המשתמשים, אלא ע"י הדינמיות המתהווה של הרשת החברתית עצמה.
מישהו גם אמר "זה בלתי מתקבל על הדעת שמישהו ייחשב לבורר העליון של מה נכון ומה לא" (מצטער אם הציטוט לא מדויק, היו הרבה תגובות). אני גם מסכים עם זה. זה בלתי אפשרי עבור כל אחד לעשות את זה, וזה גם נורא ואיום. עם זאת, המבנה והדינמיות של ניהול רשת חברתית גדולה ייאלצו אותך לעשות את זה. IIRC, כמעט כל פלטפורמה חברתית התחילה כשהיא רוצה לשמור על חופש הביטוי. כולן התקפלו.
זה לא בגלל שרעיונות מסוימים הם טובים או רעים, או אמיתיים או שקריים. זה רק עניין של נושאי ניהול שעולים כאשר אנשים לא מסכימים במספרים גדולים בפלטפורמות דיגיטליות.
הפלטפורמות החברתיות לא מצנזרות אותה (או את הרעיונות שאתה אוהב) בכלל שהן לא מסכימות איתך. הן מצנזרות בגלל שהן פלטפורמות חברתיות גדולות ורעיונות הם עוצמתיים ומסוכנים. (זו כל הנקודה. רעיונות לא היו שווים הרבה אם הם לא היו עוצמתיים או מסוכנים. אבל לא תמיד אפשר לשלוט במה שאנשים יעשו עם דברים עוצמתיים)
למה שהם מצנזרים אין הרבה קשר לאמת או שקר. יש לזה קצת קשר לפוליטיקה העכשווית אבל לא בצורה שהייתם מצפים.
תנו לי להבהיר: אם אתם מנהלים רשת חברתית גדולה, אתם תאלצו ע"י נסיבות קשוחות לצנזר דברים מסוימים, אתם תאלצו להיות "בוררים" בנושאים שיש לכם הבנה מאוד מועטה בהם, וזה יהיה ממש ממש מבאס. (החלופה היא התמוטטות של הפלטפורמה, אז אני מניח שבסופו של דבר יש לכם בחירה – אבל אז לא תהיו פלטפורמה חברתית יותר.)
התהליך שבו כל זה יקרה הוא כואב, וזו הסיבה שאני לא חושב שאלון צריך לעשות את זה. זה ניצול לא נכון של הזמן שלו, ואני חושב שהזמן שלו הוא ייחודי בערכו. והוא מוגבל.
לפעמים אנשים משתמשים במושג "לכבד" ומתכוונים ל"להתייחס למישהו כאל בן אדם". ולפעמים משתמשים במושג "לכבד" במובן של "להתייחס למישהו כאל בעל סמכות".
ולפעמים אנשים שרגילים שמתייחסים אליהם כאל בעלי סמכות אומרים "אם לא תכבד אותי, אני לא אכבד אותך" והם מתכוונים ל"אם לא תתייחס אלי כאל בעל סמכות, אני לא אתייחס אליך כאל בן אדם". והם חושבים שהם הוגנים אבל הם לא. וזה לא בסדר.
ציטוט שמצאתי ברשת ותרגמתי אבל לא הצלחתי להתחקות למקור כי כנראה הוא נמחק
כשאת מותשת, מרגישה קטנה כשהדמעות, זולגות, אייבש אותן כאן לצידך, הו, בזמנים קשים כשאין לך אף חבר אהיה בשבילך כמו גשר על נהר סוער אהיה בשבילך כמו גשר על נהר סוער
כשאת מדוכדכת, ברחובות העיר הערב נופל, חזק אנחם אותך אהיה איתך, הו ,בבוא החשכה כשהכאב גובר אהיה בשבילך כמו גשר על נהר סוער אהיה בשבילך כמו גשר על נהר סוער
הפליגי הלאה, נערה כסופה זה הזמן שלך, לזהור חלומותייך בדרכם הם נוצצים, הו, אם את צריכה חבר בעקבותייך חותר להשקיט את נפשך כמו גשר על נהר סוער להשקיט את נפשך כמו גשר על נהר סוער
אני מניח שיש תרגומים טובים יותר לשיר Bridge over troubled water, אבל בחיפוש מהיר ברשת לא מצאתי כאלה. אז החלטתי שגם אם יש תרגומים טובים יותר, זו לא סיבה שאני לא אפרסם את התרגום שלי. תהנו.
אם יש משהו מהתקופה האחרונה שמכיל בתוכו, לטעמי, את תמצית הDNA של האינטרנט כפי שהאינטרנט היה צריך להיות, זה קרב הג'וש הגדול.
זה התחיל באפריל 2020 כאשר אדם בשם ג'וש צירף עוד 7 אנשים עם שם זהה לצ'אט פייסבוק וכתב "אתם בטח תוהים למה אספתי את כולכם כאן היום". אחד הג'ושים האחרים הגיב "כי לכולנו יש את אותו שם?". והג'וש שפתח את הקבוצה הגיב: "בדיוק. 24/04/2021 12:00. ניפגש בקואורדינטות (40.8223286, -96.7982002) ונילחם. מ שינצח, יזכה לשמור את השם. כל האחרים צריכים לשנות אותו. יש לכם שנה אחת להתכונן. בהצלחה."
אני לא יודע מתי בדיוק השיחה הזאת הפכה לויראלית אבל בשבועיים האחרונים לא ניתן היה לגלוש ברשת (ב reddit בעיקר, אבל גם בטוויטר ופייסבוק) בלי לראות ממים והתייחסויות לקרב הג'וש הגדול הקרב ובא.
ואכן, ב 24/04/2021 בקואורדינטות המצויינות (שמסתבר שהיו שדה גדול בנברסקה) התרחש קרב אפי בין עשרות אנשים בשם ג'וש.
הזוכה, אגב, הוא ילד בן 4 בשם ג'וש וינסון ג'וניור או "ג'וש הקטן" כפי שכינו אותו באירוע. הוא הוכתר בכתר של בורגר קינג לקול צהלות הקהל ונראה שהוא מאוד נהנה מכל המהומה סביבו.
אם אני אנסה לתאר את זה במילים של היום, אז זו דוגמה מדהימה לויראליות אורגנית. אירוע אמיתי שצמח ממשתמשים אמיתיים, ללא פרסום, ללא חברה גדולה שעומדת מאחורה, ללא שום מטרה מלבד לעשות כיף.
אם אני אנסה לתאר את זה במילים של פעם… איזה באעסה שלא קוראים לי ג'וש..
